הרגשה שכולם יכולים – מה שגרם לעסקים בענף ההסעדה לחרוג מהתקציב להתפשר ולצמצם בכח תפעולי פחות מקצועי שהוטל עליו יותר משימות מה שייצר לחץ וחוסר התאמה ונסיגה של עובדים בענף. #
אין ספק שכולם אוהבים אוכל מתלבשים אוכל מצטלמים עם אוכל בדיגיטל ופריים טיים – מה לעשות שהחברה ממתגת ומשפיעה על אורך החיים היום יומי שלנו.. איך נתלבש, ומה נוכל וכן הלאה.
מי חשב אי פעם שסבתא מרוקאית תוכל סושי או שחלק מהתפריט של אימא פולניה יהיה סחוג וג’חנון. שפים צעירים וכוכבים צעירים קמו והביאו איתם בשורות מטבחים שילובים ורעיונות יוצאי דופן.
התעניינות והזדמנות לרייטינג התעוררה בקרב מפיקים רבים, בכל הסקטורים מתוכניות טלוויזיה ועד ערוצים המיועדים אך ורק לאוכל, מקסימום נגישות לכל מתכון לכל שיטה טכניקת בישול, וסגנון שירות הסודות של השפים כבר נחשפו. הוזלת הערך של אנשי מקצוע וותיקים הרי הכל נגיש.
אם בעבר אנשי מקצוע היו מתקשרים אחד עם השני , היום כבר לא מדברים באותה שפה. כי שכחנו דבר אחד שיש פער ענק בין בישול חובבני על המסך לבין בישול מקצועי בשעות לחץ ומתח.
התוצאה – הרגשה שכולם יכולים, פגיעה בתדמית של אנשי המקצוע (כבר לא סקסי להיות טבח או מלצר אם אפשר להיות שף בדיגיטל), נסיגה של אנשי מקצוע איכותיים שמתקשים להשתלב, עליית ערך לידיים עובדות (גם לא מקצועיות) לסכומים אסטרונומים, מה שגרם לעסקים בענף ההסעדה לחרוג מהתקציב להתפשר ולצמצם בכח תפעולי פחות מקצועי שהוטל עליו יותר משימות מה שייצר לחץ וחוסר התאמה ונסיגה של עובדים.
