נהלי כשרות מטבחים בתי קפה מסעדות:

תנאים קבלת תעודת כשרות –

• פנייה לרבנות המקומית.
• ישיבה מול מנהל מחלקת הכשרות.
• מציג בפני מנהל מחלקת הכשרות את סוג התפריט המוצע הלקוחות בשרי או חלבי, וסל המוצרים לשימוש במסעדה.
• המפקח מגיע בוחן ובודק את סביבת העבודה, המזון המוצע, והעובדים.
• לאחר מכן הוא נותן חוות דעת למנהל מחלקת כשרות לגבי נפח העבודה לפי שטח המסעדה כמות העבודה והעובדים.
• במידה והכל תקין וחיובי – מבצעים תשלום אגרא חד פעמי שנתי בעבור התעודה. התשלום נקבע במשרד לשירותי דת, לפי מספר מקומות ישיבה ( בין 500/1000) .
• לאחר מיכן תקבע עלות בעבור השגחה לבית העסק. התשלום יקבע על פי מנהל מחלקת כשרות, תלוי בהיקף העבודה של המשגיח ( עלות שעתית של משגיח נעה בין 40/60 שח לשעה). המשגיח מקבל את השכר לפי ביקור יומי במסעדה שיכול להמשך גם עשר דקות.

השוק מאוד פרוץ במידה ותשלמו ישירות למשגיח העלות תהיה יותר זולה מחברת כח אדם, הולכים להעביר חקיקה שכל מוסד התשלומים כשרותי יעבור דרך חברת כח אדם.

 סוגי כשרויות בענף המסעדות 

כשרות רגילה בסיסית בארץ היא רבנות מקומית פחות מחמירה.

כפוף להנחיות הרבנות הראשית לישראל.

כשרות מהדרין – נהלי כשרות וההלכות משתנות, כשרות יותר מחמירה עם תנאים יותר מוקפדים (עלות מחיר הכשרות משתנה לפי אזור ומיקום, כשרות מהדרין ישנן ערים שמקפידים שיהיה משגיח צמוד והעלויות יותר גבוהות)

במידה ואנחנו רוצים להעלות את רמת הכשרות לסוג בדץ – נצטרך להביא נאמן כשרות לשלם לו לפי שעה במשך כל היום כנציג מטעם הכשרות החיצונית, ובנוסף נצטרך לשלם כסף למשגיח ברשות המקומית.

חובתו של המשגיח בשעת ביקור סטנדרטי – בדיקת תוקף כשרות תעודת משלוח של ספקים לפי מה שנקבע בנהלי רשות הכשרות העירונית, בדיקת חומרי הגלם שהכל תואם לאופי הכשרות, שטיפת ירק עלים ומעשר, ברירת קטניות מחשש לחרקים, שעות וזמני פעילות העסק חגים שבתות, בישול ישראל בפסי עבודה שרק יכול לעבוד, יישום נהלי הרבנות הראשית או הלכות סוג הכשרות.

תפקידו של נאמן הכשרות – לבצע את עבודת הכשרות במסעדה, ובנוסף הכנות סרוויס בישולים ותפקידי מטבח, למעט עבודות ניקיון וכדומה.

בעל עסק חייב לדעת את נהלי הרבנות הראשית והוראת הרב המקומי.

 נהלי עבודה עם כשרות לדוגמא:

טיפול בירקות –

ירק עלים  – יש לרכוש פירות וירקות ועלים מספק המחזיק בתעודת כשרות תחת רבנות מוסמכת מחשש לתרומות ומעשרות עורלה תבל ושביעית.

ירק עלים יש לעשות שימוש אך ורק בירק מפוקח למניעת חרקים למהדרין גם בעסק לכשרות רגילה.

חיטוי ירקות – מומלץ להשתמש עם חומר חיטוי הניקרה סטרילי הוא לא משאיר טעם לוואי וגורם להשמדת ודיחוי חרקים,  או חומר חיטוי בעת תעודת כשרות המותאם לירק פירות וירקות.

מוצרי חלב – במידה וחלק מהמוצרים מכילים חלב נוכרי חובה לציין בתעודת הכשרות שהמוצרים מכילים אבקת נוכרי.

גבינות ייבא המגיעות מחוץ לארץ חובה לבדוק אם המוצר מאושר ע"י הרבנות הראשית לישראל.

הפרדות בחומרי גלם –

פלאפל צ'יפס ומנות צמחוניות המוגדרים ללקוח כמוצר פרווה. יש לטגנם בצ'יפסר נפרד בכדי למנוע תקלה מהלקוחות בעסק המוגדר כבשרי.

או לציין לגבי האריזה בחזקת בשרי.

עסק בעל השגחה וכשרות אינו רשאי להכניס מוצרי בשר שלא עברו הכשרה.

מוצרים שאינם מוכשרים כמו כבד ולב מותרים להכניס אך ורק בצליה על גבי אש גלויה – מוצרים אלה צריכים כלים מיוחדים וציוד ואזור צלייה נפרד ומקום אחסון נפרד המסומן בצבע שהוגדר לפי סוג ההשגחה בעיקר אדום.

 תכנון המטבח לפי סוג הכשרות.

תכנון המטבח יקבע לפי סוג התפריט המוצע לסועדים, במידה וישנן שילוב של מוצרים כמו דגים ומוצרי חלב, חלקי פנים ובשר, ירקות, עלינו להקפיד לחלק את הציוד והמדורים בהתאם מסומנים לפי נהלי ההשגחה.

עלות צפויות להכשרת מטבחים.

הכשרת מטבח מלא  לכשר:

עלות להכשרת מטבח – נע בין 1000/4000 שקל תלוי בגודל העסק.

הכשרת מטבח לפסח:

עלות להכשרת מטבח – נע בין 600/3000 שקל תלוי בגודל העסק.