חובת סימון מזון ארוז – רכשתם מוצרי מזון למסעדה שלכם, מה חייב להימצא על גבי האריזה.

חובת סימון מזון – בטיחות מזון מסעדות בתי קפה. חייבת כל מזון ארוז שאתם רוכשים להיות מסומן ולכלול מידע רלוונטי על מועד הייצור והתפוגה, תנאי החסנה.

תקן ישראלי ת"י 1145 (1982)

הגדרות:

אריזה: עטיפה או מיכל של מזון, המיועד למכירה קמעונאית, בה נארז המזון, כולו או חלקו.

אריזה מראש: אריזה בה נארז המזון מראש, אצל היצרן ולא במהלך הקנייה.

על פי התקן הישראלי – חייב כל מזון ארוז מראש להיות מסומן. הסימון חייב לכלול מידע רלוונטי על מועד הייצור ומועד התפוגה, תנאי האחסנה וההובלה הדרושים והוראות שימוש.

 

 חובת סימון מזון – הסימון על האריזה יכלול:

שם המזון : שם המוצר/ המותג.

שם היצרן: המפעל, היבואן, המשווק או האורז כתובת היצרן.

תכולה נטו: ביחידת משקל או נפח (בשימורים בלבד)

תכולה לאחר סינון: ביחידת משקל או נפח.

רכיבים: כל הרכיבים שנוספו למזון, כולל מים, בסדר כמותי יורד.

סימון תזונתי: כולל ערך קלורי (חלבונים, פחמימות, שומנים, כולסטרול, נתרן)

תאריך: התאריך האחרון המומלץ לשימוש (פג תוקף)

לעיתים מסמנים גם תאריך ייצור.

בחותמות שעל ביצים נוהגים לסמן מועד אחרון לשימוש.

ותאריך מאוחר יותר (בדרך כלל חודש נוסף, בתנאי שהביצים נשמרות במקרר)

לפי צו פיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרי בשר) אסור באיסור חמור.

לשנות את התאריך אחרון לשיווק (פג תוקף).

סימון כשרות: בדרך כלל יירשם שם הגורם שאישר את הכשרות.

הוראות אחסנה: במקרר, במקפיא, במקום מאוורר.

הוראות שימוש: רצוי לציין על האריזה הנחיות לצרכן להכנת מוצר המזון באמצעי בישול שונים, כגון:

כיריים, תנור, מיקרוגל.

לסיכום:

בצמוד למוצר הנרכש חייבת להימצא תווית מזון, המספק מידע על כל מרכיבי המזון, כמות, משקל נקי לאחר סינון, עד מתי מותר לשווק אותו, נתונים לגבי יחידת משקל או נפח של המוצר, כמות לכל 100 גר', המאפשר לבצע השוואה בין מוצרים אחרים דומים.

שם המוצר, תיאור המוצר, ממה מיוצר המזון, תכולה כוללת ללא אריזה, תכולה ללא נוזלים, הוראות אחסון, עד מתי מותר לשווק את המוצר, תכולה תזונתית של המוצר, שם היצרן וכתובת מלאה.